האדם מתואם עם השמיים והארץ

התפיסה שהאדם מגיב לשינויים שמתחוללים בין השמיים לארץ מהווה את הבסיס לגישת טיפוח הבריאות על פי הרפואה הסינית. יכולתו של האדם להגיב לשינויים שמתחוללים בין שמיים וארץ נעוצה בראש ובראשונה בעובדה שנברא במפגש של צ'י השמיים עם צ'י הארץ :

上下之位，氣交之中，人之居也。故曰：天樞之上，天氣主之，天樞之下，地氣主之，氣交之分，人氣從之，萬物由之。

"[ביחסי הגומלין] שבמפגש הצ'י באמצע [הדרך] שבין העמדות העליונה והתחתונה, שם דר האדם. לפיכך נאמר: "מה שמעל לציר השמימי, נשלט על ידי צ'י השמיים, מה שמתחת לציר השמימי, נשלט על ידי צ'י הארץ, צ'י האדם מציית למתחם [בו מתרחש] מפגש הצ'י וריבוא־הדברים נובעים ממנו".

מכיוון שהאדם נברא בין שמיים וארץ, הוא מגיב לשינויים שמתחוללים בהם ומסונכרן עם עונות השנה :

與天地相應，與四時相副，人參天地。

"[האדם] מגיב לשמיים ולארץ ומותאם לארבע העונות, [לפיכך] האדם מתואם עם [שינויי] השמיים והארץ."

היבט הזמן, שמשפיע על מהלך חייו של האדם, קשור קשר הדוק למאורות השמיים :

人與天地相參也，與日月相應也。

"בין האדם לבין השמיים והארץ יש התאמה, [האדם] מגיב לשמש ולירח."

השמש והירח שמייצגים היבטי זמן, כגון יום, חודש ושנה מספקים בין היתר גם חום ואור, שחיוניים לקיומם של האדם ומזונותיו. הארץ מספקת לאדם מזון ומים שמשמשים את גופו לתהליכי חילוף החומרים היום־יומיים. הסתגלות האדם לשינויים אלו משפיעה על תפקודיו הפיזיולוגים ועל התפתחות פתולוגיות שונות בגופו ונפשו :

天食人以五氣，地食人以五味··· 氣和而生津液相成，神乃自生。

"השמיים מאכילים את האדם בחמשת הצ'י והארץ מאכילה את האדם בחמשת הטעמים... כאשר [חמשת] הצ'י [נוצרים] בהרמוניה [ונוזלי] ג'ין־יה משלימים האחד את השני, הנפש תחייה מאליה."

תהליך החיים בו האדם נולד, מתבגר, מזדקן ומת הוא תהליך של שינוי פיזיולוגי שמתחיל משפע ומסתיים בהתמעטות של הצ'י בחמשת האיברים האוצרים. מלבד יחסים הדדיים בין איבר אחד לאחר, האיברים האוצרים גם מתאימים את תפקודיהם לשינויי הסביבה :

五藏者，所以參天地，副陰陽，而運四時，化五節者也。

"חמשת [האיברים] האוצרים, הם אלו שמאפשרים [לאדם] להיות בתואם עם [שינויי] השמיים והארץ, הם מותאמים [לחוקיות יחסי] יין-יאנג, נעים עם ארבע העונות ומותמרים עם חמשת מקטעי [עונות הפאזות]."

על כן על בני האדם לשלוט בהבנת חוקיות השינוי של הטבע ולהתאים את עצמם לשינויים אלו לשם טיפוח בריאותם. עליהם לשמור על איזון עם היין והיאנג של השמיים והארץ וכך יוכלו לשמר את בריאות הגוף והנפש :

智者之養生也，必順四時而適寒暑，和喜怒而安居處，節陰陽而調剛柔。如是，則僻邪不至，長生久視。

"בעלי הידע מטפחים את חייהם, לבטח [פועלים] בהתאם לארבע העונות ומסגלים [עצמם] לקור ולחום־הקיץ. הם מאזנים בין שמחה וכעס [ושומרים] על שלווה במקום מגוריהם, הם חוסכים [בניצול הצ'י] הייני והיאנגי ומאזנים בין רוך ונוקשות. כך הם מרחיקים את הפתוגנים שלא יגיעו [אליהם]. הם מאריכים חיים וראייתם נותרת לאורך זמן."