הסימנייה 魄pòהופיעה במקור במשמעות זהה לסימנייה 霸pò כביטוי של אחד ממופעי הירח. כך למשל אפשר למצוא אותה בספר המסמכים[1]:
惟四月哉生魄···
ביֶרַח הרביעי בתחילת היוולדות פּוֹ...
וציטוט של משפט זה בספר חאן כאשר במקומה מופיעה הסימנייה 霸pò[2]:
惟四月哉生霸···
ביֶרַח הרביעי בתחילת היוולדות פּוֹ...
שו שן (許慎) הסביר את משמעות הסימניה[3]:
月始生霸然也。···從月䨣聲。
זאת תחילת היוולדות פּוֹ היֶרַח... [הסימנייה מורכבת] מ'יָרֵחַ' ומהצליל של䨣 [pò].
דואן יו (段玉裁) דזאי הוסיף פרשנות[4]:
䨣-雨濡革也。雨濡革則虛起
פו - הוא גשם שמרטיב עור. כשהגשם מרטיב עור יש התרוממות [פני השטח].
כלומר, הסימניה 霸pò שמורכבת ממרכיב של ירח 月yuèיחד עם מרכיב הצליל 䨣pòמתארת משהו שקשור לירח. מרכיב הצליל 䨣pò מורכב מגשם 雨yǔ שנמצא מעל עור־מעובד 革gé ומתאר התנפחות,חספוס וכהות של העור כאשר הוא נרטב. אם כן, המשמעות המקורית של המילה פּוֹ שמבוססת על הסימניה 霸 היא אותו מרקם כהה של עור מעובד שנרטב.
בפרשנות של קונג יינג־דה על ספר המסמכים מצוטטת פרשנות של מה רונג (馬融) שמחדדת את הקשר שבין פו לירח[5]:
馬云：魄，朏也，謂月三日始生兆朏，名曰魄。
מה [רונג] אמר: פּוֹ הוא מולד־הלבנה. [במשפט לעי"ל] נאמר שביום השלישי של היֶרַח בתחילת היוולדות המבשרת את מולד־הלבנה הוא נקרא 'פּוֹ'.
משמע, הסימניה פּוֹ קשורה במראה הירח האפל בשלב מולד־הלבנה. ספר החאן מצטט משפט מספר ג'ואו שמתאר שלב נוסף של מראה הירח ומכונה 'מות הפּוֹ' (死魄sǐ pò)[6]:
惟一月壬辰，旁死魄···
[ביום גזע] רן [וענף] צ'אן של החודש הראשון כשקרבים למות הפּוֹ...
מנג קאנג (孟康Mèng Kāng) מתקופת המדינות הלוחמות (226 לספירה והלאה 三國) מפרש את משמעות המונח 'מות הפּוֹ':
月二日以往，月生魄死，故言死魄。魄，月質也。
מהיום השני של היֶרַח והלאה, הירח נולד והפּוֹ מת, לכן נאמר 'מות הפּוֹ'. 'פּוֹ' הוא החומר של הירח.
קונג יינג־דה (孔穎達) פירש את אותו המשפט והסביר[7]:
「𩲸」者，形也，謂月之輪郭無光之處名「魄」也。朔後明生而魄死，望後明死而魄生。《律歷志》云：「死魄，朔也。生魄，望也。」
'פּוֹ' הוא הצורה [הגשמית]. משמעותו היא האזור של פני הירח בו אין אור ונקרא 'פּוֹ'. לאחר הירח החשוך נולד אור ואז הפּוֹ מת, לאחר הירח המלא האור מת ואז הפּוֹ נוצר. [בספר החאן, בפרק] "חיבור על מקצב ולוח־שנה" נאמר: "מות הפּוֹ – חרמש [מתמלא ראשון]. היוולדות הפּוֹ – ירח מלא".
הפו הוא האזור האפל של פני הירח שאינו מואר על ידי השמש. בתחילת החודש הירחי הירח מתחיל כחרמש מתמלא ראשון שגדל בהדרגה על לירח מלא באמצע החודש. בשבועיים הללו האזור האפל קטן ולכן הם נקראים 'מות הפּוֹ'. לאחר אמצע החודש הירח המלא מתחיל להתמעט לחרמש נחסר והחלק האפל של הירח גדל בהדרגה עד שהירח אפל כולו. בשבועיים הללו האזור האפל גדל ולכן הם נקראים 'היוולדות הפּוֹ'. לפיכך, אפלולית הלבנה נקראת 'פּוֹ'.
עם הזמן החלו להשתמש במונח זה גם בהקשר לגוף האדם. כך למשל בקורות דזואו מתוארת משאלת לב למותו של יריב כגזלה של הפּוֹ של גופו[8]:
不及十年，原叔必有大咎，天奪之魄矣。
לפני שיחלפו עשר שנים יקרה ליואן־שו אסון גדול והשמיים יגזלו את הפּוֹ שלו.
אפשר לראות שהפו כתיאור איכות של הירח הושאל לתיאור אל גוף האדם לתיאור החומרים שמקיימים את חייו, קרי תמצית וצ'י לכל המאוחר במאה השישית לפני הספירה.
