問曰：木之性散，何以味反酸而主收哉？ שאלה: טבעו של העץ הוא פיזור, אך טעמו של העץ דווקא חמוץ, והוא אחראי על איסוף. כיצד זה ייתכן? 答曰：此亦相反相成，金木交合之理。得木之味者，皆得金之性，所以酸味皆主收斂。五味子主咳逆上氣，蓋氣出於臍下胞室氣海之中，循衝脈而上入肺，胞室乃肝所司。或肝寒，則胞宮衝脈之氣挾水飲而上衝於肺，以為咳喘；或肝熱，則胞宮衝脈之氣挾本火而上衝於肺，以為咳喘。 תשובה: גם כאן מדובר בעיקרון של ניגודים המשלימים זה את זה - עיקרון ההפריה ההדדית והאיזון בין המתכת לעץ. מי שקיבל את טעמו של העץ, קיבל גם את טבעה של המתכת; משום כך כל הטעמים החמוצים אחראים על איסוף וכינוס. הצמח wǔ wèi zǐ (五味子) אחראי על טיפול בשי

הקַשִּׁיבוּת (מָיינְדְפוּלְנֶס Mindfullness) נתפסת לעיתים כיכולת להתרכז, להירגע או להתבונן בשקט פנימי, אך הבנה זו מצמצמת את אופייה העמוק. הפרק שלפניכם, שנגרע מן הספר החדש העוסק במשנתו הנאו־קונפוציאנית של ג'וּ שִׂי, מבקש להראות כי הקשיבות אינה פעולה רגעית אלא דפוס יסודי של ערות, המתקיים הן בדוממות והן בתוך פעילות. תפישה זו, המושרשת במסורת הנאו־קונפוציאנית, רואה בערות בדוממות וביציבות בתוך פעילות רצף אחד של קיום קשוב - לא כהפסקה בין מצבים אלא כהמשכיות פנימית של דעת־הלב (心 xin).

לִי דּוֹנְגּ־יוּ'אֶן, שראה בטחול־קיבה כציר הקיום וכאיברים שאמונים על שימור וטיפוח הבריאות, התנגד לשימוש בצמחים מרים וקרים לטיפול באש מחשש...