הקדמה נחמדה שכתב קֶה צִ'ין (柯琴 Ke Qin 1662-1735) על מחלת ג'ואה יין. קֶה צִ'ין היה רופא מאזור ג'ה ג'יאנג (Zhe Jiang) ופרשן חשוב של דיון על פגיעת פתוגן שסיווג את הקלאסיקה על פי סינדרומים ופורמולות וערך השוואה בין משפטי המקור. עיקר התמקדותו הייתה ביישום הקליני של הכתב ולכן הייתה לפרשנותו השפעה חשובה וגדולה על הדורות הבאים. לא הרבה ידוע על חייו הפרטיים מלבד שהיה קונפוציאני שעסק ברפואה. מלבד פרשנויותיו לדיון על פגיעת פתוגן (3 ספרים), ידוע שכתב פרשנות על הקאנון הפנימי של הקיסר הצהוב אשר אבדו עקבותיה. מבחינת השתייכותו לאסכולות השונות של השאנג חאן, הוא מצד אחד התנגד לנוקשות של אסכולת שמירה על הדיון הישן, שלא הסכימה להוסיף או להוריד אף סימניה מהכתב שהגיע לידיה ומצד שני התנגד לתיאורית שלוש רגלי הקדירה של פַאנג יוֹאוּ-גֶ'ה (方有执 Fang You Zhi) ויוּ גְ'יַה-יֶאן (喻嘉言 Yu Jia Yan) מהאסכולת הנגדית של סידור שגוי ועריכה מחדש (אסכולות שאנג חאן). לא עניינו אותו דיונים על הוכחות סדר המשפטים של הכתב המקורי של גַ'אנג ג'וֹנג-גִ'ינג אלא רק המהות שלו בכל הנוגע לאבחון סינדרומים ודיון על אסטרטגית טיפול. אפשר לומר שהוא לקח את דרך הניתוח של הכתב כפי שעשה סוּן סֱי-מְיַאוֹ ולחלוטין נטש את הסידור לפי סדר משפטים והתמקד בסידור על פי שמות פורמולות וסיווג למחלות. בטיעוניו התנגד גם לגישה שהוצגה על ידי רופאים מאוחרים יותר בה נטען שהכתב עוסק באבחון מחלות חום ממקור חיצוני, בטענה ששת המערכות כוללות גם מחלות מורכבות ממקור פנימי. מבחינת מהות המערכות טען שהן אינן ערוצים אלא שישה אזורי מחלה בגוף האדם והשווה אותם לשישה אזורים גיאוגרפים להם יש דרכי גישה שהינם הערוצים.

 

ההקדמה לקוחה מנספח שכתב לפרשנות שלו על דיון על פגיעת פתוגן (伤寒附翼):

 

厥阴方总论

太阴以理中丸为主，厥阴以乌梅丸为主。丸者，缓也。太阴之缓，所以和脾胃之气；厥阴之缓，所以制相火之逆也。

דיון כללי על פורמולות ג'ואה יין

[הפורמולה] העיקרית של תאי יין היא Li Zhong Wan, [הפורמולה] העיקרית של ג'ואה יין היא Wu Mei Wan. [המשמעות של שימוש] ב-Wan [בשונה ממרתח הוא] במתינות. [משתמשים] במתינות בתאי יין על מנת להשיב הרמוניה לצ'י של טחול-קיבה. [משתמשים] במתינות בג'ואה יין על מנת להגביל את המרידה [בכיוון התנועה התקין] של אש השר.

 

יש הבדל בין השפעה של מרתח והשפעה של קפסולה (Wan) שמתבטא בכך שהשפעת הקפסולה מתונה והדרגתית יותר מאשר השפעת המרתח. הסיבה שמשתמשים בהשפעה מתונה במחלות תאי יין וג'ואה יין היא שאי אפשר להשיב הרמוניה של טחול וקיבה או עלייה של אש השר של הכבד על ידי שימוש בכח ומהירות.

 

观所主诸方，治手足厥冷，脉微欲绝，而不用姜、附；下利、脉沉结，而用黄柏；心动悸、 脉代结，而用生地、麦冬。总因肝有相火，当泻无补，与肾中虚阳之发，当补当温者不同耳。

[כאשר] מתבוננים בפורמולות האלו [של ג'ואה יין, אפשר לראות] שהן מטפלות בקיפאון בכפות ידיים ורגליים ודופק זעיר שעומד לפוג אך אינן משתמשות ב-Gan Jiang ו-Fu Zi [המחממים ומפזרים קור], מטפלות בשלשול ודופק שוקע וקשור [שמרמזים על קור] אך משתמשות ב-Huang Bai [הקר והמר] , מטפלות בתנועת פעמת בלב ודופק קשור ומקוטע אך משתמשות ב-Sheng Di ו-Mai Dong. [הסיבה לכל זאת היא] שבסיכומו של דבר מכיוון שבכבד יש את אש השר, יש לנקזה ולא למלאה, בשונה מפליטה של יאנג חסר בכליות אותו יש למלא ולחמם. 

 

 כאשר מנתחים את הרכב הפורמולות שמטפלות בסינדרומים השונים של מחלת ג'ואה יין, מתקבל הרושם שאין התאמה בין הסממנים והצמחים. כאשר מופיעים סממנים של קור, אין שימוש בצמחים חריפים חמים על מנת לפזר את הקור ולחמם את היאנג. כאשר מופיעים סממנים שנראים כמו קור שגורם לשלול, משתמשים בצמחים מרים קרים שאסורים לשימוש במקרי קור או חולשת טחול. כאשר מופיעים סממנים שמצביעים על כשל בתפקוד ההנעה של הצ'י היאנגי יש שימוש דווקא בצמחים שתומכים ביין. הסיבה לכל זאת היא הקשר ההדוק שיש בין הכבד ואש השר שמשתכנת בו. כאשר אש זו משתוללת ונוטשת את עמדתה בכבד וגורמת לחולי, עלינו לנקז אותה בעזרת צמחים מרים וקרים ולא למלא אותה על ידי צמחים חריפים וחמים. זה שונה מאד מאופן הטיפול ביאנג המקורי ואש השר של הכליות שנוטשת את עמדתה במקרי חוסר. את אש השר של הכליות צריך למלא ולחמם על ידי צמחים חריפים וחמים.

 

夫三阴皆有本经之热∶太阴之热，脾家实而行胃脘之阳也；少阴之热， 肾阴虚而元阳发越也；厥阴之热，肝胆热而拂郁之火内热也。

 להבנתי בכל שלושת [מחלות] היין יש מצב של חום בערוץ. החום בתאי יין [הוא] טחול חזק שמניע את היאנג של הקיבה. החום בשאו יין הוא חוסר ביין הכליות והיאנג המקורי נפלט וחורג [החוצה]. החום בג'ואה יין, [זהו] חום בכבד וכיס מרה והאש מדוכאת ורוגזת [יוצרת] חום פנימי. 

 

בשלוש מחלות היין, תאי יין, שאו יין וג'ואה יין יש חוסר בצ'י היאנגי ולכן מחלות אלו נחשבות בעיקר כמחלות של קור. אבל גם בהן יש מקרים של חום. כאשר הטחול משתקם הוא יכול לגרום לסממני חום שקשורים בכך שהוא משנע את היאנג של הקיבה. סממני חום במחלת שאו יין אלו סממנים שנגרמים עקב חוסר בצ'י ייני עד כדי כך שהצ'י היאנגי חסר עוגן ולכן מתעופף החוצה ומעלה ומתבטא כחום כלפי חוץ. חום בג'ואה יין הוא תוצאה של דיכוי תנועת הצ'י כך שאש השר שמשתכנת בכבד מדוכאת ויוצרת חום.

 

举世误于传经热邪之说，遇三阴热症，漫无主张。见发热脉沉者，断为阳症，见阴脉而不治，中风下利者，妄呼为漏底伤寒。不明仲景之论，因不敢用仲景之方，非不学无术乎？

בכל העולם טוענים בטעות שמדובר במעבר של חום פתוגני אל הערוץ, כאשר פוגשים בסממני חום בשלושת היין, הם [פתאום] שופעים בחוסר דעות, [כאשר הם] רואים פליטת חום [גוף] ודופק שוקע, הם פוסקים שמדובר בסממנים יאנגים, [כאשר הם] רואים דופק ייני שלא מתאים לטיפול, התקפת רוח ושלשולים, באופן מופרך טוענים שזה פגיעת קור עם בריחה למטה. אינם מבינים את הדיון של ג'ונג ג'ינג, מסיבה זו לא מעיזים להשתמש בפורמולות של ג'ונג ג'ינג, האם אין זה חוסר מיומנות עקב העדר למידה?

 

רב הרופאים בסין טועים לחשוב שסממני החום במחלות שלושת היין (מערכות היין) הם תוצאה של מעבר פתוגן חום ממערכות היאנג אל מערכות היין. כשהרופאים האלו פוגשים במטופלים עם סממני חום במחלה של מערכת יינית, פתאום אין להם שום תובנה כיצד זה קורה. למרות שיש דופק שוקע, מכיוון שהם רואים שיש חום גוף הם ישר קובעים שמדובר בסממנים יאנגים. כאשר הם פוגשים במקרנ של דופק ייני ומצב מחלה חמור שכולל שלשולים וסיכויי ההחלמה מאד נמוכים הם נמהרים לקבוע שמדובר בפגיעת קור שמלווה בשלשול ולכן מטפלים באופן שגוי (כנראה מתכוון שהם ממגרים פתוגן במקום לתמוך בצ'י הנכון של הגוף). מכיוון שהרופאים האלו לא מבינים את כתביו של ג'אנג ג'ונג-ג'ינג, דיון על פגיעת פתוגן ונקודות חיוניות מארון הזהב, הם חוששים להשתמש בפורמולות שלו. לא עדיף שפשוט היו לומדים את כתביו ואז מקבלים ביטחון להשתמש בפורמולות שלו?!